<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימן נ"ו</h1>
<h2>דף נט.</h2>
על הרוחות שנשבו בזעף ועל הברקים ועל הרעמים ועל קול ההברה הנשמע בארץ כמו רוחות גדולות. ועל האור שבאויר שיראו כמו ככבים גדולים נופלים ורצים ממקום למקום או כמו ככבים שיש להם זנב על כל א' מאלו מברך ברוך שכחו מלא עולם או עושה בראשית. והראב"ד ז"ל כתב שיש לו לומר שתיהן שכחו מלא עולם ועושה בראשית. ומסיק עלה בירושלמי היה יושב בבית הכסא שאסור להזכיר את השם אם יכול לצאת תוך כדי דבור פי' של רעמים יצא ואם לאו לא יצא. כתבו הגאונים ז"ל שאם יהיו בהתמדה פעמים הרבה בכל יום די לו בברכה אחת לכלן. אבל אם אינן בהתמדה מברך על כל פעם ופעם והראי' ממשז"ל הנכנס לחנותו של בשם ויושב שם כל היום אינו מברך כי אם פעם אחת נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם וכן נמי אמרינן בירושלמי אי בטרודין די בפעם אחת ואם במופסקין מברך על כל פעם ופעם. ופי' טרודין שאין שם הפסק. ופי' הרמב"ם ז"ל שאע"פי שהברקים אינן נראין זה אצל זה אלא עכשו פעם א' ואחר שעה פעם אחרת כיון שלא נפסקו העננים לגמרי די לו בברכה אחת אבל העננים הראשוני' נפסקו ושמים זכו בעיניו אם חוזר ורואה מברך פעם אחרת והוא מלשון דלף טורד. על ההרים הגבוהים והגבעות והמדברות והנהרות הגדולים אם ראה א' מהם א' לל' יום מברך עושה בראשית שכיון שאין משתנים מברייתן די לו בכך. הרואה את הים הגדול מל' יום לל' יום מברך ברוך שעשה את הים הגדול. הרואה את הקשת אומר ברוך זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו. והר"י בר"י כתב בשם רבינו יחיאל ברוך נאמן בבריתו וקיים במאמרו וזוכר הברית. נשאל ה"ר אשר אשכנזי ז"ל איך מסתכלין בקשת כשמברכין והם ז"ל אסרו להסתכל בו. והשיב אין המסתכל כרואה כי המסתכל מדקדק בהבטתו יותר מן הרואה ובודאי להסתכל אסרו אבל לראיה בעלמא לברכה מותר. הרואה לבנה בחידושה מברך בא"י אמ"ה אשר במאמרו וכו' בהלכות ר"ח כתבתיה עם פירושה. הרואה חמה ביום תקופת ניסן תחלת מחזור של כ"ח שהתקופה נופלת בתחלת ליל ד' כשרואה אותה ביום ד' בבקר מברך ברוך עושה בראשית. וכן כשתחזור הלבנה בתחלת טלה בתחלת החדש ולא שתהיה נוטה לא לצד צפון ולא לצד דרום וכן בכל עת שיראה מזל טלה עולה מקצת מזרח על כל אלו מברך עושה בראשית וכל זה ידוע לחכמים ולבקיאים.
